ישראדרמה ואתר מחזאי ישראל

לקראת אירוע הישראדרמה בשנה שעברה ערכנו כנס בו השתתפו 35 מחזאים, שעסק בדרכים להפצה של מחזאות ישראלית ברחבי העולם. לקראת ישראדרמה 2025 אליה אמורים להגיע סוף סוף אורחים מהעולם, אחרי כמה שנים של אירוע מקוון, עידכנו את הסיכום של המפגש, ערוך כשאלות שעלו בכנס, ואת התשובות שניתנו עליהן.

אירוע הישראדרמה: חשיפה בינלאומית לתיאטרון 2025, שיתקיים  ב- 12-15 בנובמבר 2025, נכיר לאורחים את אתר מחזאי ישראל, כפורטל למחזאות ישראלית, ואנחנו רוצים לעודד מחזאיות/ים לתרגם מחזות, להנגיש אותם, ולשפר את תצוגת מחזותיהם ב”אתר מחזאי ישראל”, וכך להגדיל את העניין הבינלאומי בתכני האתר, באופן שינגיש את מחזותיהם של כל המחזאים הרשומים באתר למבקרים מכל העולם.

לקראת האירוע מומלץ מאוד להוסיף עמודי מחזות מקוטלגים שיופיעו במנוע החיפוש על פי ז'אנרים נושאים, מספר דמויות וקטגוריות נוספות, ולצרף אליהם גם מדיה טקסטואלית וויזואלית (טקסט המחזה ב-PDF, תקצירים, תמונות, קישור לוידאו, ציטוט מביקורות, ציטוט מהמחזה, קישור לעמוד ההפקה וכו'). כדאי לזכור שהאתר מיועד להיות אינדקס מחזות ופלטפורמה שיווקית למחזות (בארץ ובעיקר בעולם). זוהי פלטפורמה שמבוססת על עריכה עצמית, ולכן באחריות המחזאים למלא אותה בתוכן ולהפוך את דפי המחזות שלהם למושכים ומעניינים לקריאה.

האם כדאי להעלות טקסטים של מחזות לאתר? האם אין חשש שיגנבו לנו את המחזה, ויעשו בו שימוש ללא רשותנו?

ככלל אנחנו ממליצים מאוד להעלות טקסטים, אבל אין כאן תשובה חד משמעית, ולכן כדאי להעמיד סיכוי מול סיכון. להערכתנו הסיכוי שמישהו ירצה להשתמש במחזה ברישיון, כחוק, גדול בהרבה על הסיכון שמישהו יגנוב לכם את הרעיון, או יפיק את המחזה ללא ידיעתכם. צריך להבין שהאתר הוא פלטפורמה שיווקית, וככל שתשקיעו יותר בעמודי המחזות, מתוך הבנה שמדובר בפלטפורמה שיווקית ולא רק בארכיון מידע, כך גדל הסיכוי שמישהו יקרא את המחזה וירצה להפיק אותו, לצרף אותו לעבודת מחקר, או להתעניין בעבודות אחרות שלכם. הסיכון לגניבה קיים בכל מקרה, גם אם מוכרים את המחזה בחנות, או מאפשרים החזקת עותק שלו בארכיון או בספרייה, כי קל מאוד היום לסרוק מחזה ולהפיץ אותו גם באופן פיראטי. בכל מקרה חשוב לציין על הטקסט ובאתר שכל הזכויות שמורות לכם (למרות שזה מובן מאליו ונכון גם ללא הציון הזה), ולמי שחושש מאוד, קיימת האפשרות להעלות טקסט של חלק מהמחזה, ולהזמין את הקורא לכתוב לכם כדי לקבל את המחזה המלא, או להכניס קישור לאתר אחר, בו אפשר לרכוש את המחזה בכסף. למי שמעוניין שמחזות שלו יופקו בחו"ל, כדאי מאוד להעלות גם תרגום לאנגלית.

מה הדברים שכדאי לשים לב אליהם כשמתרגמים מחזה, ואיך מוצאים מתרגם?

תרגום טוב לאנגלית הוא בדרך כלל תנאי בסיסי להפצה של מחזה בחו"ל. כשבוחנים תרגום לא צריך להיות קנאים לתרגום המילולי אלא לתרגום הפעולה והכוונה, תוך שמירה על המקצב. לפעמים נדרשים המתרגמים להמציא מחדש קטעים שלמים כדי שהכוונה המקורית שלהם תעבור, כי התרגום המילולי לא יעבוד בשפה ותרבות זרה.

חשוב שהמתרגם יהיה בקיא בשתי השפות, ויכיר היטב את הקונטקסטים התרבותיים, אבל זה לא מספיק. מתרגם טוב חייב להבין גם את המדיה, והכישורים שנדרשים ממנו, הם למעשה כישורים של מחזאי.

יש מחזאים שהאנגלית שלהם טובה מספיק, כדי לתרגם בעצמם את המחזות שלהם, ונשמעה בכנס הצעה גם להיעזר בטכנולוגיות AI כמו "קלוד", שהתרגום שלהן טוב יותר מתרגום מילולי של גוגל טרנסלייט, לפחות בשביל הדראפט הראשוני, אבל חשוב להבין שבשביל תרגום טוב, המתרגם צריך להיות בקיא גם בתרבות שאליה מיעדים את המחזה. תרגום סופי טוב להפקה באנגליה למשל, יהיה כנראה שונה מתרגום שמיועד לקהל בארצות הברית. התרגום המועלה באתר הוא אמנם לא בהכרח תרגום סופי לתחילת חזרות, אבל הוא בהחלט צריך להעביר גם מאפיינים של מישלב לשוני, אפיון השפה של כל דמות, פעולות דרמתיות, או הקשרים של קונטקסט תרבותי, ומקצב.

במידה ומטרת התרגום היא לשימוש ככתוביות באנגלית להצגה או לוידאו שלה, עדיף לצמצם את הטקסט, ולהסתפק בטקסט שמעביר את כוונת הדברים, כי קריאת טקסט ארוך ומפורט מדי, לא תעמוד בקצב הדיבור, וזה יפריע לקהל להתמקד במה שקורה על הבמה/וידאו, בעיקר אם אנגלית היא לא בהכרח שפת האם של הצופים.

המכון למחזאות ישראלית ע"ש חנוך לוין יכול לעזור למחזאים ליצור קשר עם המלצות למתרגמים טובים בארץ ובחו"ל, אבל שמרית ביקשה להתנצל מראש אם לא תוכל לסייע בתקופה הקרובה, בגלל עומס העבודה לקראת הישראדרמה. אפשר וכדאי גם לבקש המלצות מקולגות מרוצים שתרגמו כבר מחזות שלהם בעבר.

איך נירשמים לאתר מחזאי ישראל?

תנאי הסף להצטרפות לאתר, הוא שלפחות מחזה ארוך אחד שהמחזאי/ת כתב/ה הופק בהפקה מקצועית שעלתה לפחות עשר פעמים מול קהל קוני כרטיסים. מחזאי/ת שעומד/ת בתנאי הסף, צריך לשלוח בקשה למייל operatingtheater1@gmail.com, כשאליה מצורפת תמונת המחזאי/ת חתוכה כריבוע, קורות חיים רלבנטיים בעברית ואנגלית ערוכים כמו לתוכניה,  ורשימת מחזות שהופקו בעברית ואנגלית שכוללת שנת בכורה ושם התיאטרון. מחזאים שיתקבלו לאתר, יקבלו שם משתמש, סיסמה, והוראות לעריכה עצמית של עמוד המחזאי ועמודי המחזות. במידה ואתם ניתקלים בקשיים טכניים או בבאגים, אתם מוזמנים לכתוב לאותו מייל ולעדכן.

לאילו דברים חשוב לשים לב בעריכה עצמית באתר?

חשוב לקטלג את כל המחזות שהופקו בעמודי מחזה ניפרדים, אחרת הם לא יופיעו במנוע החיפוש הפנימי של האתר וגם לא במנועי חיפוש חיצוניים כמו גוגל.

המלצה חמה - אל תתחילו לערוך דף מחזה לפני שהכנתם את כל החומר בעברית ובאנגלית לאתר. חשוב להעלות את כל המידע גם באנגלית וגם בעברית, ורצוי מאוד למלא מקסימום שדות, גם מעבר לשדות החובה. כל שינוי באתר דורש אישור של עורך האתר, ואם לא ימולאו כל שדות החובה בתוכן דו שפתי, המחזות לא יעלו לאתר, ואם כבר הועלו בטעות, הם ימחקו.

כשמקטלגים ז'אנר ונושא כדאי להרחיב ולהכניס מקסימום תגיות רלבנטיות, כדי להופיע במקסימום תוצאות חיפוש. מצד שני חשוב לא לקטלג שרירותית נושאים וז'אנרים לא רלבנטיים, כי זה יפגע באמינות תוצאות החיפושים.

כדאי מאוד לקטלג את כל הפרמטרים במנוע החיפוש. נסו לחשוב מנקודת מבטו של המשתמש במנוע החיפוש באתר. אם הוא מחפש רק מחזות שתורגמו כבר לאנגלית, ולא תייגתם בפרמטר השפות את השפה אנגלית, המחזה שלכם לא יופיע בתוצאות החיפוש כמחזה מתורגם, אפילו אם יש תרגום מצורף בדף המחזה. כנ"ל לגבי תיוג ארצות בהן עלה המחזה, או תיאטרונים.

אם חסר לכם פרמטר מסויים, שאתם לא מוצאים לו תחליף בתיוגים הקיימים - ז'אנר, נושא, תיאטרון, מדינה או שפה, כתבו לנו ל- operatingtheater1@gmail.com ואם הוא עשוי להיות רלבנטי גם לאחרים, נוסיף אותו בשמחה.

חשוב להקפיד שיש בידיכם זכויות או אישור לשימוש בזכויות של כל החומרים שאתם מעלים (לא להעלות עיבודים בלי אישור של יוצר היצירה המקורית), על פי הקבוע בחוק זכויות יוצרים. כאשר מעלים תוספת מדיה מצולמת או כתובה לפי כללי שימוש הוגן, מומלץ וראוי לתת קרדיט לצלם, כותב וכו'.

איך פורצים את הגבול ומגיעים לאיש תיאטרון רלבנטי בחו"ל שעשוי להתעניין במחזה שלי?

1. קודם כל תרגום טוב לאנגלית או לשפה רלבנטית אחרת. 

2. לטפח ולתחזק את עמוד המחזאי ועמודי המחזות שלכם באתר.

3. לדאוג שמפיקים ותיאטרונים יגישו מועמדות של הפקות שלכם לישראדרמה בשנים הבאות, ובמידת האפשר גם לפסטיבלים שונים בעולם. יש פלטפורמות לפסטיבלים בחו"ל שאפשר להירשם אליהם, ולהשתתף בהם בעלות כספית מסויימת. הצלחה בפסטיבל אחד, עשויה להביא התעניינות במקומות אחרים ובהמשך בסוכנויות מחזאים בחו"ל. במדינות מסוימות חייבים סוכן כדי להגיע למקומות רלוונטים, ומכיוון שלרוב, לא נהוג בחו"ל שמחזאים פונים בעצמם לסוכנויות, כדאי ליצור קשרים אישיים עם אנשי תיאטרון בחו"ל שיכירו את המחזות שלכם,  ויעזרו לכם ליזום הפקה של מחזה שלכם בתיאטרון בחו"ל. הפקה מוצלחת או הצלחה בפסטיבל, עשויים לגרום לסוכנויות או לתיאטרונים בחו"ל להתעניין בכם ובמחזות שלכם.

4. בישראל יש לנו את המכון למחזאות ישראלית ע"ש חנוך לוין שמתפקד כסוכנות המייצגת מחזאים ישראלים בחו"ל, ולפעמים שולח מחזות לגורמים מקצועיים בחו"ל שמתעניינים במחזות ישראלים מסוגים מסוימים. אפשר לשלוח מחזות לשמרית, מנהלת המכון, כדי שהיא תכיר אותם, להזמין אותה להצגות, וגם לפנות אליה לבקש עזרה בקביעת פגישות ביעדים ספציפיים בחו"ל שאתם מגיעים אליהם. ניתן לפנות לשמרית במייל shimrit@drama-in.org , אבל כל זאת כאמור, רק כשהיא תהיה יותר פנויה (אחרי הישרא-דרמה).

את הכנס אירחו: יגאל זקס מעמותת "קבוצת עבודה", עורך אתר מחזאי ישראל,  וחבר בועדה האמנותית של הישראדרמה, הדר גלרון, מחזאית, יוצרת, ויושבת ראש הועדה האמנותית של ישראדרמה 2025 שמרית רון, מנהלת המכון למחזאות ע"ש חנוך לוין, והשתתף בשיח גם רועי מליח רשף בתפקידו כיו"ר איגוד המחזאים.

בחזרה לעלון

לקריאת העלונים הקודמים