תיאטרון
קבוצת עבודה
בית למחזאות ישראלית חדשה

המחזאי רועי מליח רשף חולק 9 תובנות על ז'אנר האימה בתיאטרון

כוחה של הבמה ביכולת הגיוס שלה. קו הוא קיר. סיבוב הוא זמן. סכין היא סוף. מרגע שהגעתי, גם הדמיון שלי מוזמן לקחת חלק ותוך רגע אני מעורבת

עשרה תתי ז'אנרים של מתח ואימה בתיאטרון הישראלי

המחזאיות דניאל כהן לוי, רוני ברודצקי, קרן כהן ישראלי, מאיה בואנוס ואורי אגוז, והמחזאים מוטי לרנר, רועי יוסף ואיליה דומנוב, ברב שיח שמתמודד עם דילמות, אתגרים, וגישות שונות מאוד ליצירה של תיאטרון דוקומנטרי.

מתיאטרון תיעודי לתיאטרון מתעד - רועי יוסף במאמר על תיאטרון דוקומנטרי

בן סגרסקי על המחזאי ובמאי הפרינג' האמריקאי סנטינו אלווד, שנחשב בעייני רבים למייסד של ז'אנר התיאטרון המוקומנטרי.

והיוצרים של ההצגה החדשה "פריקואל וסיקואל יורשים כת" מראיינים אחד את השני".

המחזאים רועי חן, מאיה ערד יסעור, נעם גיל, דניאל כהן לוי, שרון שטרק, מעין אבן, ועדו סתר, ברב שיח על כתיבה מחזאית שמתמודדת עם הפנטזיות, האבסורד וחוסר ההיגיון של מה שאנחנו נוהגים לכנות "מציאות".

על יחסי הגומלין בין המציאות החברתית פוליטית לייצוג שלה בתיאטרון

ראיון עם הבמאית תמר קינן על נשים וקומדיה

רב שיח עם המחזאים גור קורן, מוריה זרחיה, רוני סיני, נועה לזר קינן, ארז דריגס ונעם גיל על כתיבת קומדיות , מה עושה את זה מצחיק? על מה אפשר או צריך לצחוק? ואיך השפיעה המלחמה על הקומדיות שהם רוצים לכתוב או לראות?

מוטי לרנר לצערי, קשה היום להעלות מחזות ישראלים בחו"ל. בתיאטרונים רבים שוררת אווירה אנטי-ישראלית, הגובלת באנטישמיות, ולמעשה הוטל מעין חרם דה-פאקטו על המחזאות הישראלית בארצות רבות באירופה ובארה"ב. התהליך הזה נמשך כבר כמה שנים והוא הגיע לשיאו כמובן אחרי ה-7 באוקטובר 2023. איך מתמודדים עם חרם כזה? צריך כנראה לחפש את אותם מקבלי החלטות בתיאטרונים אשר נשארה בהם מידה של הבנה לתהליך שאנחנו עוברים כאן – ואין רבים כאלה. גם אנשי תיאטרון יהודים ליברלים שהיו פתוחים בעבר למחזאות שלנו, מוצאי

הבמאי הצ'כי Michal Dočekal ביים שלוש הפקות של המחזה "מקווה" מאת הדר גלרון באירופה, על במות מרכזיות. בעבר היה ראש איגוד הבמאים האירופי

לקראת אירוע ה-PLAYMARKET, ערכנו בשישי האחרון כנס שעסק בהכנות לאירוע בפרט, ובהפצה של מחזאות ישראלית ברחבי העולם בכלל. ערכנו סיכום של המפגש.

שיחה על מחזאות ישראלית בחו"ל עם שימרית רון, מנהלת המכון למחזאות ישראלית ע"ש חנוך לוין

ברב שיח בין מחזאים על על החוויות שלהם כיוצרים ישראלים בחו"ל, וטיפים למחזאים ישראלים פחות מנוסים, שחולמים שהמחזות שלהם יעלו גם מחוץ לישראל. 

ט"ו באב הוא למעשה לא יום האהבה, אלא יום האונס, ולא נראה שיש סיבה לחגוג אותו עם לבבות משוקולד.

רב שיח על אהבה רומנטית- קלישאה ספרותית או יצירה אינטימית? מי מפחד מקומדיות רומנטיות ולמה? ואיך רומנטיקנים וציניקנים כותבים מחזה על אהבה?

הלל מיטלפונקט, יהושע סובול, יוספה אבן שושן, הדר גלרון, מאיה ערד יסעור וירון אדלשטיין מספרים על הניסיון שלהם בכתיבת מחזות היסטוריים.   במידה מסויימת אפשר להגיד שכל מחזה עכשווי, יהפוך בעתיד למחזה היסטורי. כשאתה כותב מחזה, אתה מודע לאופן בו יקראו אותו בעתיד? הלל מיטלפונקט: אני כותב מתוך מה שחשוב בעיני לומר בזמן הווה. המוטו שלי בכתיבה הוא זה שאריסטו ניסח כבר לפני 2500 שנה: תפקיד המשורר הוא לא לספר את העובדות (הדברים שקרו) אלא את סוג הדברים שעשויים לקרות ( כלומר – המאורעות האפשרי

אחרי שקראתי את התשובות של המחזאים לשאלות, ואת המאמר של מוטי לרנר, שמתי לב שלמרות הגישות השונות למה שאפשר לכנות "מחזאות היסטורית", כולם פחות או יותר הסכימו, שבנוגע לדיוק היסטורי, חובתו הראשונה של המחזאי היא לסיפור ולדרמה, מה שגרם לי לקחת על עצמי את תפקיד "הפרקליט של השטן", ולנסות לבחון מזווית אחרת, מה מידת האחריות של מי שמספר סיפור היסטורי, להיות נאמן לעובדות בעידן ה"פוסט אמת": בראשית הסרט "פארגו" , ובהמשך בתחילת פרקי הסדרה, בחרו האחים כהן לשים כתובית שאומרת: "זהו סיפור אמיתי