קבוצת עבודה
קבוצת תיאטרון
בית למחזאות ישראלית חדשה

על המחזאות היהודית בישראל ובעולם - מחזאים יהודים ושאלות של זהות ותרבות

המחזאות היהודית היא לא קטגוריה מובחנת או ז'אנר ניפרד, אלא שדה מגוון של יצירה תיאטרונית , שנוצר מהמפגש הייחודי בין עולם התיאטרון האוניברסלי, ומסורת היצירה, השיח והפרשנות האינטלקטואלית היהודית, עם ניסיון החיים כחלק מקבוצת מיעוט. במאמר הזה (שאין לו שום יומרה אקדמית, מתנצל מראש), נעקוב אחרי יסודות הדרמה העברית, דרך תיאטרון היידיש, המחזאים היהודים שהיו שותפים להקמת התיאטרון הערבי המודרני, האוונגרד האירופאי, ועד לברודוויי והווסט אנד, וננסה לבדוק מה היתה ההשפעה של המחזאות היהודית

איך כותבים מחזאות שמיועדת לחברה החרדית? יפתח רווה על עבודתו המשותפת עם הרב והעובד הסוציאלי משה קרביץ, ביצירת תיאטרון שמיועד לחברה החרדית ליטאית

יהושע סובול, חנה אזולאי הספרי, הדר גלרון, נעם גיל, הדס קלדרון, אורי אגוז ועמית זרקא ברב שיח על שפה, זיכרון, געגוע, טראומה, קונפליקטים יהודיים, תרבות, השראה ויצירה יהודית.

נקודת המוצא של יוסי יזרעאלי היא חקר החוויה התיאטרלית, בעוד שנקודת המוצא של עמנואל לוינס היא פילוסופיה ואתיקה. על אף ההבדלים ביניהם כמעט בכל פרמטר ביוגרפי אפשרי, יש קווי דמיון ונקודות השקה בהגותם של לוינס ויזרעאלי.

חדשות ועדכונים מאתר מחזאי ישראל, וסקר בנושא מחזאות יהודית

המחזאי רועי מליח רשף חולק 9 תובנות על ז'אנר האימה בתיאטרון

כוחה של הבמה ביכולת הגיוס שלה. קו הוא קיר. סיבוב הוא זמן. סכין היא סוף. מרגע שהגעתי, גם הדמיון שלי מוזמן לקחת חלק ותוך רגע אני מעורבת

עשרה תתי ז'אנרים של מתח ואימה בתיאטרון הישראלי

המחזאיות דניאל כהן לוי, רוני ברודצקי, קרן כהן ישראלי, מאיה בואנוס ואורי אגוז, והמחזאים מוטי לרנר, רועי יוסף ואיליה דומנוב, ברב שיח שמתמודד עם דילמות, אתגרים, וגישות שונות מאוד ליצירה של תיאטרון דוקומנטרי.

מתיאטרון תיעודי לתיאטרון מתעד - רועי יוסף במאמר על תיאטרון דוקומנטרי

המחזאים רועי חן, מאיה ערד יסעור, נעם גיל, דניאל כהן לוי, שרון שטרק, מעין אבן, ועדו סתר, ברב שיח על כתיבה מחזאית שמתמודדת עם הפנטזיות, האבסורד וחוסר ההיגיון של מה שאנחנו נוהגים לכנות "מציאות".

ראיון עם הבמאית תמר קינן על נשים וקומדיה

ט"ו באב הוא למעשה לא יום האהבה, אלא יום האונס, ולא נראה שיש סיבה לחגוג אותו עם לבבות משוקולד.

רב שיח על אהבה רומנטית- קלישאה ספרותית או יצירה אינטימית? מי מפחד מקומדיות רומנטיות ולמה? ואיך רומנטיקנים וציניקנים כותבים מחזה על אהבה?

הלל מיטלפונקט, יהושע סובול, יוספה אבן שושן, הדר גלרון, מאיה ערד יסעור וירון אדלשטיין מספרים על הניסיון שלהם בכתיבת מחזות היסטוריים. במידה מסויימת אפשר להגיד שכל מחזה עכשווי, יהפוך בעתיד למחזה היסטורי. כשאתה כותב מחזה, אתה מודע לאופן בו יקראו אותו בעתיד? הלל מיטלפונקט: אני כותב מתוך מה שחשוב בעיני לומר בזמן הווה. המוטו שלי בכתיבה הוא זה שאריסטו ניסח כבר לפני 2500 שנה: תפקיד המשורר הוא לא לספר את העובדות (הדברים שקרו) אלא את סוג הדברים שעשויים לקרות ( כלומר – המאורעות האפשרי

אחרי שקראתי את התשובות של המחזאים לשאלות, ואת המאמר של מוטי לרנר, שמתי לב שלמרות הגישות השונות למה שאפשר לכנות "מחזאות היסטורית", כולם פחות או יותר הסכימו, שבנוגע לדיוק היסטורי, חובתו הראשונה של המחזאי היא לסיפור ולדרמה, מה שגרם לי לקחת על עצמי את תפקיד "הפרקליט של השטן", ולנסות לבחון מזווית אחרת, מה מידת האחריות של מי שמספר סיפור היסטורי, להיות נאמן לעובדות בעידן ה"פוסט אמת": בראשית הסרט "פארגו" , ובהמשך בתחילת פרקי הסדרה, בחרו האחים כהן לשים כתובית שאומרת: "זהו סיפור אמיתי

מחזאים רבים כתבו מחזות שעלילותיהם מבוססות על פרשיות היסטוריות. אייסכילוס כתב את המחזה הפרסים שעסק בתבוסת הצבא הפרסי בקרב סלאמיס נגד צבאות יוון בשנת 480 לפנה"ס. שייקספיר כתב 11 מחזות היסטוריים, החל ביוליוס קיסר וכלה בהנרי השמיני, ארתור מילר כתב את ציד המכשפות אודות משפטי המכשפות בעיירה סיילם שבמסצ'וסטס בסוף המאה ה-17, רולף הוכהוט כתב את ממלא המקום אודות יחסו של הוותיקן להשמדת היהודים במלחמת העולם השנייה, ודיוויד הייר כתב את משהו קורה על המאורעות שהובילו לפלישת ארה"ב לעיראק בשנ

תוכנית "נקודת פתיחה 8" היא תוכנית המשך למחזורים הקודמים של פרויקט " נקודת פתיחה " מיסודה של עמותת "קבוצת עבודה", שהתקיימו בתמיכת מפעל הפיס ומשרד התרבות, מטרת התוכנית היא הנעת תהליך כתיבה של מחזות מקוריים חדשים, ו14 מהמחזות שלקחו בה חלק עד היום, עלו כבר על במה בהפקה מלאה. הקול הקורא לתוכנית יצא השנה בעיצומה של המלחמה, ורבות מההצעות לפיתוח שנישלחו השנה, הושפעו ממאורעות השנה האחרונה. המחזות שנבחרו השנה עוסקים בתגובה לטראומה, בפחדים, ביסורי מצפון וגם בתקווה, ומעלים שאלות רלוונטיו

הדר גלרון על השפעת המלחמה על עבודתה כמחזאית בארץ ובעולם