עשר שנים להיווסדה של "הקרן לפיתוח מחזאות ישראלית" מבית "קבוצת עבודה", ונחמד להיזכר בנוסטלגיה בשתי כתבות שנכתבו עליה רגע בימיה הראשונים בNRG וב Ynet. בכתבות האלה מתואר המצב לפני עשר שנים , שהנביט את הצורך בתוכנית פיתוח בלתי תלויה. בגלל שהתוכנית הייתה בלתי תלויה לקחו בה חלק כוועדה אמנותית או כדרמטורגים מלווים יוצרים מכל התיאטרונים: רועי חן, אבישי מילשטיין, משה נאור, לילך דקל אבנרי, רוני ניניו, שרה פון שוורצה, גלעד עברון, כפיר אזולאי, עירא אבנרי, מולי שולמן, רועי מליח רשף, מרים יחיל וקס, מור פרנק, דניאל כהן לוי, נועה שכטר גולומב, רביד דברה ויגאל זקס. אנחנו אוהבים לחשוב שהיוזמה הזאת תרמה במשהו לשינוי הנורמות, או לפחות נתנה עוד אופציה של תוכנית פיתוח בלתי תלויה, שאפשרה את הרחבת אופק האפשרויות, שעומדות בפני מי שרוצה לכתוב את המחזה הבא. עושה רושם שמגוון האפשרויות לפיתוח מחזות, עשיר היום בהרבה, והדלתות של התיאטרונים נמצאות בתהליך איטי (אולי עדיין איטי מדי) של פתיחה לדור צעיר, שכותב מחזאות ישראלית עכשווית, ועדיין יש תחושה שגם אם התרחב מגוון הנושאים, הסגנונות, והז'אנרים, עדיין יש לאן להתקדם, בעיקר בכל מה שקשור לייצוג של נשים, ושל אוכלוסיות שמסיבות כאלו ואחרות, עדיין בתת ייצוג במחזאות הישראלית.
ב"קבוצת עבודה" אנחנו ממשיכים בניסיון לגייס עוד מקורות תקציביים, כדי להרחיב את מודל הפיתוח שלנו, אבל מעודד להיזכר שעשרה מחזות שפותחו בסיוע הפרויקט כבר הופקו כהצגות, שתיים מהן, "נס ציונה - המחזמר" מאת יעל טל, ו"ליידי עמר" מאת נעם גיל, שפותחו ב"נקודת פתיחה 3" עדיין רצות. גרסה מקוצרת של המחזה "גוסטינג" מאת דנה אתגר שפותח ב"נקודת פתיחה 5" הופקה במסגרת פסטיבל תיאטרון קצר, ו"עור לגויים" מאת יוסי צברי, שפותח ב"נקודת פתיחה 4" התקבל לפסטיבל עכו, ויופק כנראה בשנה הבאה.
במחזור הפיתוח האחרון שלנו "נקודת פתיחה 6" היה לראשונה רוב של כותבות, וחשוב לציין שהלקטורה בתוכנית נעשתה בעילום שם, כלומר לא נדרשה אפליה מתקנת כדי להגיע למצב הזה, רק שוויון הזדמנויות.
ואלה הן ארבעת הכותבות ושני הכותבים, שפיתחו השנה מחזות במסגרת המחזור השישי של "נקודת פתיחה":
