קבוצת עבודה
קבוצת תיאטרון
בית למחזאות ישראלית חדשה

על המחזאות היהודית בישראל ובעולם - מחזאים יהודים ושאלות של זהות ותרבות

המחזאות היהודית היא לא קטגוריה מובחנת או ז'אנר ניפרד, אלא שדה מגוון של יצירה תיאטרונית , שנוצר מהמפגש הייחודי בין עולם התיאטרון האוניברסלי, ומסורת היצירה, השיח והפרשנות האינטלקטואלית היהודית, עם ניסיון החיים כחלק מקבוצת מיעוט. במאמר הזה (שאין לו שום יומרה אקדמית, מתנצל מראש), נעקוב אחרי יסודות הדרמה העברית, דרך תיאטרון היידיש, המחזאים היהודים שהיו שותפים להקמת התיאטרון הערבי המודרני, האוונגרד האירופאי, ועד לברודוויי והווסט אנד, וננסה לבדוק מה היתה ההשפעה של המחזאות היהודית

איך כותבים מחזאות שמיועדת לחברה החרדית? יפתח רווה על עבודתו המשותפת עם הרב והעובד הסוציאלי משה קרביץ, ביצירת תיאטרון שמיועד לחברה החרדית ליטאית

יהושע סובול, חנה אזולאי הספרי, הדר גלרון, נעם גיל, הדס קלדרון, אורי אגוז ועמית זרקא ברב שיח על שפה, זיכרון, געגוע, טראומה, קונפליקטים יהודיים, תרבות, השראה ויצירה יהודית.

נקודת המוצא של יוסי יזרעאלי היא חקר החוויה התיאטרלית, בעוד שנקודת המוצא של עמנואל לוינס היא פילוסופיה ואתיקה. על אף ההבדלים ביניהם כמעט בכל פרמטר ביוגרפי אפשרי, יש קווי דמיון ונקודות השקה בהגותם של לוינס ויזרעאלי.

חדשות ועדכונים מאתר מחזאי ישראל, וסקר בנושא מחזאות יהודית

המחזאי רועי מליח רשף חולק 9 תובנות על ז'אנר האימה בתיאטרון

כוחה של הבמה ביכולת הגיוס שלה. קו הוא קיר. סיבוב הוא זמן. סכין היא סוף. מרגע שהגעתי, גם הדמיון שלי מוזמן לקחת חלק ותוך רגע אני מעורבת

עשרה תתי ז'אנרים של מתח ואימה בתיאטרון הישראלי

המחזאיות דניאל כהן לוי, רוני ברודצקי, קרן כהן ישראלי, מאיה בואנוס ואורי אגוז, והמחזאים מוטי לרנר, רועי יוסף ואיליה דומנוב, ברב שיח שמתמודד עם דילמות, אתגרים, וגישות שונות מאוד ליצירה של תיאטרון דוקומנטרי.

מתיאטרון תיעודי לתיאטרון מתעד - רועי יוסף במאמר על תיאטרון דוקומנטרי

בן סגרסקי על המחזאי ובמאי הפרינג' האמריקאי סנטינו אלווד, שנחשב בעייני רבים למייסד של ז'אנר התיאטרון המוקומנטרי.

והיוצרים של ההצגה החדשה "פריקואל וסיקואל יורשים כת" מראיינים אחד את השני".

המחזאים רועי חן, מאיה ערד יסעור, נעם גיל, דניאל כהן לוי, שרון שטרק, מעין אבן, ועדו סתר, ברב שיח על כתיבה מחזאית שמתמודדת עם הפנטזיות, האבסורד וחוסר ההיגיון של מה שאנחנו נוהגים לכנות "מציאות".

על יחסי הגומלין בין המציאות החברתית פוליטית לייצוג שלה בתיאטרון

ראיון עם הבמאית תמר קינן על נשים וקומדיה

רב שיח עם המחזאים גור קורן, מוריה זרחיה, רוני סיני, נועה לזר קינן, ארז דריגס ונעם גיל על כתיבת קומדיות , מה עושה את זה מצחיק? על מה אפשר או צריך לצחוק? ואיך השפיעה המלחמה על הקומדיות שהם רוצים לכתוב או לראות?

מוטי לרנר לצערי, קשה היום להעלות מחזות ישראלים בחו"ל. בתיאטרונים רבים שוררת אווירה אנטי-ישראלית, הגובלת באנטישמיות, ולמעשה הוטל מעין חרם דה-פאקטו על המחזאות הישראלית בארצות רבות באירופה ובארה"ב. התהליך הזה נמשך כבר כמה שנים והוא הגיע לשיאו כמובן אחרי ה-7 באוקטובר 2023. איך מתמודדים עם חרם כזה? צריך כנראה לחפש את אותם מקבלי החלטות בתיאטרונים אשר נשארה בהם מידה של הבנה לתהליך שאנחנו עוברים כאן – ואין רבים כאלה. גם אנשי תיאטרון יהודים ליברלים שהיו פתוחים בעבר למחזאות שלנו, מוצאי

הבמאי הצ'כי Michal Dočekal ביים שלוש הפקות של המחזה "מקווה" מאת הדר גלרון באירופה, על במות מרכזיות. בעבר היה ראש איגוד הבמאים האירופי

לקראת אירוע ה-PLAYMARKET, ערכנו בשישי האחרון כנס שעסק בהכנות לאירוע בפרט, ובהפצה של מחזאות ישראלית ברחבי העולם בכלל. ערכנו סיכום של המפגש.