קבוצת עבודה
קבוצת תיאטרון
בית למחזאות ישראלית חדשה

מוטי לרנר על ההתמודדות של מחזאים ישראלים עם חרם ואנטישמיות בעולם

הבמאי הצ'כי Michal Dočekal ביים שלוש הפקות של המחזה "מקווה" מאת הדר גלרון באירופה, על במות מרכזיות. בעבר היה ראש איגוד הבמאים האירופי

לקראת אירוע ה-PLAYMARKET, ערכנו בשישי האחרון כנס שעסק בהכנות לאירוע בפרט, ובהפצה של מחזאות ישראלית ברחבי העולם בכלל. ערכנו סיכום של המפגש.

שיחה על מחזאות ישראלית בחו"ל עם שימרית רון, מנהלת המכון למחזאות ישראלית ע"ש חנוך לוין

ברב שיח בין מחזאים על על החוויות שלהם כיוצרים ישראלים בחו"ל, וטיפים למחזאים ישראלים פחות מנוסים, שחולמים שהמחזות שלהם יעלו גם מחוץ לישראל.

ט"ו באב הוא למעשה לא יום האהבה, אלא יום האונס, ולא נראה שיש סיבה לחגוג אותו עם לבבות משוקולד.

רב שיח על אהבה רומנטית- קלישאה ספרותית או יצירה אינטימית? מי מפחד מקומדיות רומנטיות ולמה? ואיך רומנטיקנים וציניקנים כותבים מחזה על אהבה?

הלל מיטלפונקט, יהושע סובול, יוספה אבן שושן, הדר גלרון, מאיה ערד יסעור וירון אדלשטיין מספרים על הניסיון שלהם בכתיבת מחזות היסטוריים. במידה מסויימת אפשר להגיד שכל מחזה עכשווי, יהפוך בעתיד למחזה היסטורי. כשאתה כותב מחזה, אתה מודע לאופן בו יקראו אותו בעתיד? הלל מיטלפונקט: אני כותב מתוך מה שחשוב בעיני לומר בזמן הווה. המוטו שלי בכתיבה הוא זה שאריסטו ניסח כבר לפני 2500 שנה: תפקיד המשורר הוא לא לספר את העובדות (הדברים שקרו) אלא את סוג הדברים שעשויים לקרות ( כלומר – המאורעות האפשרי

אחרי שקראתי את התשובות של המחזאים לשאלות, ואת המאמר של מוטי לרנר, שמתי לב שלמרות הגישות השונות למה שאפשר לכנות "מחזאות היסטורית", כולם פחות או יותר הסכימו, שבנוגע לדיוק היסטורי, חובתו הראשונה של המחזאי היא לסיפור ולדרמה, מה שגרם לי לקחת על עצמי את תפקיד "הפרקליט של השטן", ולנסות לבחון מזווית אחרת, מה מידת האחריות של מי שמספר סיפור היסטורי, להיות נאמן לעובדות בעידן ה"פוסט אמת": בראשית הסרט "פארגו" , ובהמשך בתחילת פרקי הסדרה, בחרו האחים כהן לשים כתובית שאומרת: "זהו סיפור אמיתי

מחזאים רבים כתבו מחזות שעלילותיהם מבוססות על פרשיות היסטוריות. אייסכילוס כתב את המחזה הפרסים שעסק בתבוסת הצבא הפרסי בקרב סלאמיס נגד צבאות יוון בשנת 480 לפנה"ס. שייקספיר כתב 11 מחזות היסטוריים, החל ביוליוס קיסר וכלה בהנרי השמיני, ארתור מילר כתב את ציד המכשפות אודות משפטי המכשפות בעיירה סיילם שבמסצ'וסטס בסוף המאה ה-17, רולף הוכהוט כתב את ממלא המקום אודות יחסו של הוותיקן להשמדת היהודים במלחמת העולם השנייה, ודיוויד הייר כתב את משהו קורה על המאורעות שהובילו לפלישת ארה"ב לעיראק בשנ

אם תדרשו להגדיר את האמנות שמאפיינת את תחילת המאה ה-21 במילה אחת, אפשר לומר ש"השתתפות" (Participation) תהיה בחירה מוצלחת. הצגות תיאטרון רבות "ביטלו" את הבמה והפכו להיות אימרסיביות ואינטראקטיביות. הן מכניסות את הקהל להרפתקאות בחללים יחודיים בהם הם נדרשים לנווט, לבד או בקבוצות. האמנות הפלסטית הפכה להיות חווייתית יותר עם אמנים כמו קוסמה ואליאסון שמייצרים חללים שלא ממקמים את הצופה מול קנבס אלא במרכז ההתרחשות. הקולנוע אף הוא גילה את צילום ה360 מעלות והמציאות הוירטואלית והמרחק בין ב

את הדראפט הראשון של המחזה "לא סוף העולם" כתבתי לפני ארבע שנים, וכששאלו אותי על איזה פיתרון בימתי אני חושב לכל כך הרבה לוקיישנים, עניתי שאני עדיין לא יודע. בדיעבד גם לא יכולתי אז לדעת, כי הטכנולוגיה שנעזרנו בה ליצירת ההצגה עדיין לא הייתה קיימת. צילום: שמחה ברבירו המחזה הזה הוא פנטזיה אפוקליפטית, מין "מראה שחורה", ולכן כשהתחלתי לעבוד על ההפקה עם עפר הררי שעשה את הוידאו, כבר ידעתי שאני רוצה שניעזר בAI, ולא רק כי זאת הדרך היחידה שבה יכולנו להוציא לפועל את הפנטזיות שלנו עם התקציב

תוכנית "נקודת פתיחה 8" היא תוכנית המשך למחזורים הקודמים של פרויקט " נקודת פתיחה " מיסודה של עמותת "קבוצת עבודה", שהתקיימו בתמיכת מפעל הפיס ומשרד התרבות, מטרת התוכנית היא הנעת תהליך כתיבה של מחזות מקוריים חדשים, ו14 מהמחזות שלקחו בה חלק עד היום, עלו כבר על במה בהפקה מלאה. הקול הקורא לתוכנית יצא השנה בעיצומה של המלחמה, ורבות מההצעות לפיתוח שנישלחו השנה, הושפעו ממאורעות השנה האחרונה. המחזות שנבחרו השנה עוסקים בתגובה לטראומה, בפחדים, ביסורי מצפון וגם בתקווה, ומעלים שאלות רלוונטיו

הדר גלרון על השפעת המלחמה על עבודתה כמחזאית בארץ ובעולם

מאז השביעי באוקטובר אני לא מצליח לכתוב. סיימתי מחזה לפני השבת הארורה ומאז שיפצרתי כמה דברים חדשים שעליהם אני עובד, אבל הכתיבה עצמה לא באה לי בטוב. בימים רגילים של שגרה מדומה, אני מוצא עצמי מתמודד עם שתי תפיסות מנוגדות – הצורך שלי להתעמת באמצעות הכתיבה עם המציאות שמקיפה אותנו, והצורך שלי להשתמש בכתיבה כאמצעי בריחה מאותה מציאות וממה שקורה מסביב. לאחר השביעי באוקטובר, שתי התפיסות האלה – העימות והבריחה – מתחדדות עוד יותר בחוסר ההתאמה שלהן. מצד אחד, אני לא יכול לכתוב על מה שקרה וע

המחזה "לא סוף העולם" נכתב כפנטזיה רומנטית, שמתרחשת בעולם שבו האמת מפסיקה להיות בת ערובה של העובדות, ותיאוריית העולם השטוח לגיטימית לא פחות מהאמונה העתיקה שהארץ היא כדור. מתוך "לא סוף העולם". צילום: שמחה ברבירו בימים הראשונים של המלחמה, מעבר להלם שכולנו היינו שותפים לו, אחד הדברים שזעזעו אותי, היה כמות תאוריות הקונספירציה, הדיבה והשקרים הנתעבים שהופצו אצלנו לכל עבר, שהתערבבו עם מציאות שקשה היה להאמין ולעכל שהיא אמיתית יותר מהתאוריות המופרכות שצמחו בעקבותיה. האירוע הבטחוני הקש

"חג המחזמר המקורי" בניהולו האמנותי של אורי פסטר, החל את דרכו ב2013 כפרוייקט פיתוח של מחזות זמר מקוריים . במסגרת הפסטיבל מוצגים בבכורה עולמית מחזות זמר מקוריים, אשר מתחרים בינהם על מענק כספי שנועד לקידום הפקת המחזמר, והוא ללא ספק אחד הגורמים המשמעותיים שעודדו את פריחת היצירה המקורית בתחום. שניים ממחזות הזמר שהתחילו את דרכם בפסטיבל - בילי שוורץ וסוליקא, גם אומצו בהמשך על ידי תיאטרונים רפרטוארים וזכו להצלחה רבה. את הרומן שלי עם חג המחזמר התחלתי כבר ב2016, כשנבחרתי לשחק במחזמר "ס

המחשבה הראשונה שלי הייתה לכתוב מאמר שמעלה על נס את התעצמות תרבות כתיבת מחזות הזמר הישראליים בשנים האחרונות. נראה שהקהל שלנו צמא ליצירה מקורית ויעידו על כך פסטיבל חג המחזמר שהביא לפיתוח של יצירות נפלאות, והפקות כמו "החבדניקים", השנה היפה בחיי"", "הסוף", "מיכאל שם זמני", "תיכון מגשימים", "העיר הזאת", "על הגבעה" ואפילו סרט מחזמר ישראלי בשם ״המנצחים״ שעתיד לצאת בקרוב לאקרנים. התפעלתי מריבוי היצירות המקומיות הבועטות והישירות, מהביטוי החדש שהשפה העברית מקבלת במוסיקה סטייל ברודווי..

כשהייתי ילד היו לנו בבית תקליטים של "סיפור הפרברים", "צלילי המוזיקה", "כנר על הגג" ו"שלמה המלך ושלמי הסנדלר" שידעתי כמעט בעל פה. כילד נורא אהבתי סרטי אנימציה מוזיקליים, וגם כהורה נהניתי לצפות ב"מולאן" או ב"מלך האריות" לא פחות מהילדים שלי. הצפייה בסרטי הקולנוע גריז ושיער הייתה בשבילי חוויה מעצבת, שאני זוכר רגשית עד היום, ובכל זאת עד לא מזמן, הרגש העיקרי שאני זוכר מצפייה במחזות זמר על הבמה הוא מבוכה. אני חושב שאני לא לבד בתחושות האלה, וניסיתי פה להבין למה ואיך זה קרה. למדתי מש

שבעה מחזאים בראיון רב משתתפים על כתיבה של מחזות זמר בישראל